ג'ני לבל

(1927 – 2009)

היסטוריונית ומנהלת בית הספר לרדיולוגיה של בית החולים איכילוב. נולדה באזור העיר ניש. אימה נרצחה בסיימישטה. ב-1945 שוחררה מבית הכלא בברלין ושבה ליוגוסלביה.
הייתה דיסידנטית למשטרו של טיטו ונכלאה בגולאג שעל האי גולי אוטוק מול קרואטיה. ב-1954 עלתה לישראל. כתבה עשרות מאמרים ו-6 ספרים. ספרה האוטוביוגרפי "פתאום שונה, פתאום אחרת", הוא הנודע מכולם.
על יהודי מקדוניה כתבה את הספר:"גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית" – 1986.

ז'מילה קולונומוס

(1922 – 2013)

ילידת ביטולה, בת למשפחה רומניוטית במקור מיאנינה. פרטיזנית נודעת, קולונל בצבא יוגוסלביה ופרופסור באוניברסיטת סקופיה. לאחר המלחמה עברה לסקופיה ונישאה לגנרל היוגוסלבי צ'דה פיליפובסקי שנהרג בתאונת דרכים ב-1945. ביתם המשותפת צ'דומירקה –מירה נספתה ברעידת האדמה בסקופיה ב-1963. נישאה בשנית לפרטיזן ד"ר אברהם סדיקריו ולהם בן משותף הקרדיולוג פרופסור סמי סדיקריו. כתבה מספר ספרים ומאמרים על יהודי מקדוניה ככלל ומונסטיר בפרט, על תרבותם, שפת הלאדינו, מאכלים, אימרות ופתגמים.

כתבה את הספר: Monastir without Jews", 2008"

שלמה אלבוחר

(1928 – 2011)

יליד ביטולה, ב-1932 עלה עם הוריו לארץ ישראל, בעידודו וביוזמתו של ליאון קמחי. המשפחה התיישבה בשכונת "מחנה יהודה" בירושלים. היה פעיל בג'וינט, עבד במרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך והתרבות . חבר ויו"ר "הפרלמנט הירושלמי"  ב"קול ישראל". תוכנית הרדיו 'הפרלמנט הירושלמי' שודרה מדי יום שישי ב'קול ישראל', בה סופרו מיטב הסיפורים של ירושלים, והיא זכתה לפופולאריות רבה.

ספרו הנודע על הקהילה: "קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה. עיר עתיקה שיהודים אין בה, אש טרבלינקה אכלתם". הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2005.

מארק כהן

יליד ניו-יורק בארצות הברית, בן למשפחה ספרדית שאבותיה היגרו לארצות הברית בראשית המאה ה-20. בוגר הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה. מתגורר בקליפורניה. ספרו הנודע על הקהילה:

Last Century of Sephardic Community, The Jews of Monastir 1839-1943, יצא לאור בניו-יורק, ב-2003.

ד"ר נסים יושע

(1933 – 2011)

נולד בביטולה, משפחתו עלתה לישראל בשנת לידתו והתיישבה בירושלים. דיפלומט ישראלי, שגריר ישראל בקפריסין ובחוף השנהב. חוקר מחשבת ישראל. ראש המרכז לשילוב מורשת יהדות ספרד והמזרח בחינוך ובתרבות. מרצה באוניברסיטה העברית. כתב , תרגם וערך מאמרים וספרים ועסק רבות בלימוד והנצחת יהדות מקדוניה ככלל ויהדות ביטולה בפרט. עמד בראש עמותת דור ההמשך של יוצאי מקדוניה בישראל, והיה ממובילי המאבק להסרת האנדרטה להנצחת המלך בוריס השלישי ביער בולגריה. בנו, פרופסור עובד יושע (1956 – 2003) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, נפטר מסרטן והוכר כחלל צה"ל כתוצאה מצלילות בנחל הקישון כאשר שירת כקצין בחיל הים.

פרופסור  אלכסנדר מָטְקוֹבְסְקִי

(1922 – 1992)

נולד בקרושבו, בילדותו עברה משפחתו לסקופיה. במלחמת העולם השנייה לחם בשורות "הפרטיזנים של טיטו". למד באוניברסיטת סקופיה, בהמשך זאגרב ואת הדוקטורט סיים באוניברסיטת בלגרד. חקר בין השאר את תולדות יהודי מקדוניה והתמקד במאבק החמוש בתקופת מלחמת העולם השנייה.

כתב את הספר: ההיסטוריה של יהודי מקדוניה (1983) במקדונית.

כתב את הפרק על שואת יהודי מקדוניה בספר "תולדות השואה –יוגוסלביה" בעריכת פרופסור מנחם שלח (1990).

שלמה אברהם רוזאניס

(1862 – 1938)

נחשב ל"אב המכונן" של חקר ההיסטוריה של יהודי ספרד בבלקן.

נולד ברוּסֶה אז בשטחי האימפריה העות'מאנית ובימינו בבולגריה סייר ברחבי הבלקן ובארץ ישראל ותיעד אתרים ארכאולוגיים, ספרים וכתבי יד עתיקים. היה רב לשוני. עבודתו המרכזית והנודעת היא ספרו: "דברי ימי ישראל בתוגרמא וארצות קדם" בן שישה כרכים שהתפרסמו בין השנים 1938-1905 ונחשבו בשעתו "לאורים ולתומים" בקורות יהודי הבלקן. הייחודיות של הכרכים הייתה שהם נכתבו בעברית.

חשוב לציין, שהמחקר המודרני שולל רבות מהנחותיו של רוזאניס על רקע בעייתיות בשיטות המחקר שלו ופרשנותו המופלגת או הלא נכונה לממצאים  שלו. אין חולק על כך שעבודת התיעוד המונומנטלית שביצע, שימרה ממצאים שהיו אובדים לעד בעקבות המלחמות האזוריות, השואה, והפיתוח הכלכלי המואץ שהגיע אחרי מלחמת העולם השנייה וכלל הרס ובינוי מחדש באזורים נרחבים.