מעט על הענף ה"מקדוני" של משפחתי
סבא-רבא שלי, טיאו חיים ביבאס עלה לארץ עם רעיתו שרה בסביבות שנת 1899. הוא היה יליד איסקופיה, היא סקופיה בירת מקדוניה כיום, ואז בתחום האימפריה העותמאנית. שלושה ילדים היו להם, יהודה ליאון סבי, ברוך וג'וליה. אני משער שנולדו בסקופיה לפני העליה לארץ. המשפחה התגוררה בעיר העתיקה של ירושלים. לפרנסתו היה טיאו חיים מכין ומוכר בקלאווה ושאר מיני ממתקים. אין צורך לאמר שהפרנסה לא היתה מצויה והם התמודדו בקשיים כלכליים עצומים. תיאור העוני הגדול ששרר אז בארץ מתואר בספרים רבים.
עדות לא ספרותית לקשיי הפרנסה של סבי, מצאתי בארכיון עירית ירושלים המאכסן את ארכיון ועד העדה הספרדית, ושם נמצא (בשורה אחת לפני האחרונה) שמשפחת ליאון בן חיים ביבאס המונה 3 נפשות, קבלה "חטין דפסחא". שלוש הנפשות הן סבי יהודה ליאון, סבתי אסטריה וביתם התינוקת שרה.
כמה פרטים מענינים במסמך זה. למרות שאין תאריך על דף זה, ניתן לתארך אותו על פי מספר הנפשות במשפחה: סבי וסבתי נישאו בשנת 1922 ואבי ואחיו התאום נולדו בחודש סיון שנת 1924. לכן מדובר בפסח של שנת 1923, או בפסח של 1924, כחודשיים לפני הולדת התאומים. מקום מגורי הנתמכים מוגדר "העיר" ללא תוספת, כאשר הכוונה לעיר העתיקה, כפי שמופיע בכותרת המסמך.
הכתב הוא כתב רש"י ולא "חצי קולמוס" אותו אנו פוגשים בתעודות ומסמכים של בני ספרד. ובכל זאת יש זכר לכתב זה: האות ב' הבלתי דגושה מסומנת, בדיוק כמו בכתב חצי קולמוס, עם תג מעליה. ליד כל משפחה מצוין מוצאה: בבלי, כלומר יוצא עירק, אר"ץ כלומר יוצא ארם-צובא היא סוריה וספרדי, כלומר ממגורשי ספרד הדוברים לאדינו. השמות המופיעים בו אופיניים לעדת הספרדים: נחמיאס, אשכנזי, קאטריבס, קלדירון, קמחי, צרפתי, וביבאס.