הרב יעקב יוסף ישראל

כתב: אריה ביבאס

הרב יעקב יוסף ישראל נולד במונאסטיר בשנת 1819, לאביו שהיה רב ומורה צדק של הקהילה במשך שלושים ושש שנים. הוא היה צאצא לשושלת רבנים שכיהנו במונאסטיר ופעלו בקהילה היהודית בהוראה וחינוך.

השושלת הידועה לנו היא זו:

חייו ופעלו

ידיעות רבות על הרב יעקב יוסף ישראל אין לנו, אבל מהמעט שיש מצטיירת דמות של מנהיג רוחני, יודע ספר הקשור לקהילתו ולחייה. על הקשר המיוחד לקהילה ועל הכבוד שהקהילה רחשה לו תעיד העובדה שהקהילה קראה, לכבודו, לבית הכנסת שבנתה בירושלים בשם אחד מספריו : "יגל יעקב".

בצעירותו למד בירושלים אצל הרב הנשי"א הלא הוא הרב ניסים שמואל יהודה ארוואץ, מחבר הספר "דרכי אי"ש", כפי שמעיד חברו ללימודים הרב רחמים שאלתיאל יעקב ניניו בספרו "שמש ומגן":

חבר מפורסם אחר לספסל הלימודים אצל הנשי"א, היה מי שלאחר מכן היה הראשון לציון, הרב אברהם אשכנזי. בימים ההם המצב הכלכלי לא אפשר לכל אחד להשקיע את זמנו בלימוד תורה. רק המוכשרים ביותר עשו זאת. לכן, אין זה מפתיע שחבריו לספסל הלימודים והוא ביניהם הפכו לרבנים חשובים, מנהיגי קהילה ומחברי ספרים.

על פעלו של הרב יעקב יוסף ישראל ופרטים על שושלת המשפחה ניתן ללמוד מן ההקדמה לספרו,"יגל יעקב", שהביא לדפוס בנו יוסף ב-1900. הוא כותב:

"ישתבח הבורא ויתעלה היוצר שזיכני להביא הספר הזה לבית הדפוס עם פירושו של מרן מלכי א"א הרב הזקן שקנה חכמה, הרב המובהק, ונוגה לו ברק, מור"ר יעקב יוסף ישראל זלה"ה עם פירושו הרבים… ועוד כמה דברים מועילים טובים לנר"ן אשר הניחם מו"ר אבי הנז' ז"ל וכל למוד ולמוד הדפסתיהו בפני עצמו כדי שיהיה בנקל ללומד למצוא אותו ובודאי שזכות מ"ע הרב מו"ר אבי יגן על כל הקונים והלומדים הספר הזה… שכל ימי מו"ר אבי חידש חידושים בתורתנו הקדושה, ומזמן בחרותו לימד תלמידים הרבה בששה מחלקות וכלם יצאו רבנים מובהקים, ואח"כ קבלוהו אנשי עיר מונאסטיר לרב ולמו"ץ עליהם, וכתב ל"ב קונטרסים פירושים על התורה וההפטרות ופירוש ע"כ התנ"ך, ועל הש"ס ועל או"ח ויו"ד, ומדרשים ומשלים בלעז… וכל אלו הפרושים מהם כבר הדפסתי זה ד' שנים קודם בס' ישמח ישראל ומהם אדפיס עתה באלו הימים אם יזכני האל בזכות אבוה"ק וזכות מו"ר זקני הרב המובהק יוסף יעקב ישראל שהיה רב וגדול בישראל ל"ו שנים ונפטר לב"ע בשנת ע"א לימי חייו וגם זכות מו"ר זקני מרן מלכי הרב המובהק שעשה חסד וצדקה כמוה"ר יעקב רפאל ישראל זלה"ה אשר הניח גן נאה לקרן קימת לישיבתנו קהלת יעקב יעב"ץ במונאסטיר…."

מארק כהן בספרו החשוב על קהילת מונאסטיר, Last Century of a Sephardic Community, מספר על שני אירועים בהם היה מעורב הרב יעקב יוסף ישראל המעידים הן על תכונותיו, אופיו והליכותיו, והן על דאגתו הרבה לקהילתו. ואני מצטט:

האחד:  כשש שנים לאחר שהתמנה לרב הראשי של קהילת מונאסטיר, אנחנו עדים לאירוע מרגש שבו המיסיונר אפשטיין, שנשלח לנסות להמיר את דתם של יהודי מונאסטיר, מבקר אצל הרב בנוכחות חכמי הקהילה ומנסה להשפיע עליהם לקבל עליהם את הנצרות. הרב יעקב יוסף ישראל הפגין ביטחון בצדקת הדרך, וכך תיאר המיסיונר את המפגש:

"ביקרנו אצל הרב הראשי שקיבל אותנו בנימוס ושוחח אתנו אך ורק בשפה העברית על סמכותו של התלמוד ועל הרמב"ם, האישיות היהודית הדגולה. הרב יעקב יוסף ישראל בלוויית מלומדים אחרים החזירו לנו ביקור בבית הקונסול האנגלי. למרות שהבינו היטב את השליחות שלנו, הם התייחסו אלינו בנימוס."

קור הרוח של הרב התברר כמוצדק. מאמצי המרת הדת של המיסיונר אפשטיין הסתיימו בכישלון.

והשני:  בעקבות שריפת הענק בשנת 1863 שכילתה את הרובע היהודי והותירה מאות משפחות ללא קורת גג, ללא בגדים וללא מזון, פנה הרב יעקב יוסף ישראל במכתב לסר משה מונטיפיורי בבקשת עזרה דחופה. מכתב הפנייה, שהיה כתוב עברית, הגיע חמישה ימים לפני יום הכיפורים.

סר משה מונטיפיורי פעל במהירות הבזק. עוד לפני יום הכיפורים פנה לכל בתי הכנסת והקהילות בלונדון להעמיד את קהילת מונאסטיר בראש המטרות לשמן תיאספנה התרומות ביום הכיפורים.

יומיים לאחר יום כיפור פירסם הג'ואיש כרוניקל הלונדוני כתבה ובה מצוטטים המכתבים של משה מונטיפיורי, של הרב יעקב יוסף ישראל ושל הקונסול הבריטי למונאסטיר וסלוניקי. כותרת הכתבה היתה: אש במונאסטיר – פנייה ובקשה למען הסובלים.

ואכן, העזרה של הקהילה הלונדונית הייתה המשמעותית ביותר, מבין כל מקורות הסיוע האחרים, ותרומה זו היא שהעמידה את קהילת מונאסטיר חזרה על רגליה.

פרט מעניין וייחודי מופיע בספר "יגל יעקב". זוהי תפילה בלדינו שחיבר הרב יעקב ישראל וממנה ניתן ללמוד על המצב החברתי והכלכלי הקשה שאתו התמודדו בני הקהילה, וכמובן גם הוא כאחד ממנהיגיה.

דבר מותו של הרב יעקב ישראל התפרסם בעולם היהודי. (בספרה של ג'ני לבל, עמ' 289 נאמר שהוא נפטר בירושלים. פרט זה אינו נכון, כמוכח מן העתונות של הימים ההם.)

עיתון "החבצלת" מיום 8 בנובמבר 1889 (י"ד בחשון תר"ן, כחמישה שבועות לאחר פטירתו.) כתב:

במסגרת פעולות שיקום "בית החיים" במונאסטיר, נחשפה גם מצבתו, אך הכיתוב עליה מחוק או מאוד מטושטש. מימין, שחזור הכיתוב.