סיפורי משפחות
"אז הייתי מאושרת" – מימי קמחי ארגאס
שמה של אמי היה דונה ארגאס ושמו של אבי היה יהודה קמחי. כשהייתי בת שלוש לקחה אותי אמי לגן. המורים היו מהגרים צרפתים. אני זוכרת שנכנסנו לחדר מלא ילדים שישבו על כיסאות קטנים. כל אחד הביא את הכיסא שלו מהבית. בחדר היה שולחן, והיו גם כיסא וארון קטן על הקיר. הילדים בכו בקול, והמורה ניסתה להרגיע אותם בעדינות. ביום הראשון למדנו לשאול בצרפתית "מה על הארון?", "על הארון יש פרחים".
בית הכנסת יגל יעקב
"בית הכנסת ניסן בק התנשא גבוה ורם, כשליט עליון, מעל כיפותיה של העיר העתיקה, ובסמוך לו בית כנסת שחוח ועניו שייסדוהו המנאסטירליס, … והוא בנוי עץ כולו. אמרו עליהם על המנאסטירליס שהם קמצנים מטבעם, וזה הטעם שלא בנו את בית כנסתם אבן. אולם אלה דיבורים של רכילות. כיון שהימים הנוראים קרבים היו ובאים לא הספיקו לבנותו אבן. מכל מקום רוח התפילה שתימרה (עלתה) ממנו לא נפלה בעוצמתה מזו שיצאה מבית הכנסת ניסן בק. בית הכנסת של המנאסטירליס נהרס בילדותי, שלג של חורף מוטטו. בעיני ראיתי (עזרא המנחם, אשמורות, עמ' 169-170).
יגל יעקב 1950 באדיבות אפרים לוי
מחפשים קרובים?
כתבו לנו את ההודעה ואנחנו נפרסם אותה במדור שלנו
MADOR@MONASTIR.CO.IL
