בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, יצא לאור הביצוע של הפיוט "ונתנה תוקף" בלחנו המרטיט של יאיר רוזנבלום ובשירת הטנור המצמררת של סולן להקת הגבעתרון חנוך אלבלק...
ענת בכר-קלדרון – סיפור חייו של אבא דוד קלדרון
אבא דוד קלדרון, איש צנוע, לא מגבוהי הקומה אבל "גדול מהחיים", נולד באמצע מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915 בעיר ביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה. הוא נולד למציאות של עיר מתדלדלת כלכלית, שרוב תושביה נוטשים אותה ורבים בקהילה הופכים לעניים.
סיפורה של אלה גרוס למשפחת פרנסביץ-אלבלה
שמי אלה גרוס (מנישואי) נולדתי בעיר סקופיה בירת מקדוניה למשפחות אלבאלה-הלוי משפחת אמי, אנה, שמוצאן מביטולה ומסלוניקי, ולמשפחת אבי, פרנסס, שנולד ביאנינה שביוון. יהודי יאנינה – הרומניוטים – הגיעו לעיר דרך סיציליה ואיטליה אולי כבר לאחר חורבן בית ראשון. הם דיברו יוונית בניב מיוחד ולא הכירו את שפת הלאדינו אלא כשהגיעו מגורשי ספרד שהביאו עימם את השפה הספניולית.
אילנית קלדרון סלמון לבית קרייסקי-קריספין וחסון
כבר מגיל צעיר התעניינתי בהיסטוריה של משפחתי. השפה, התרבות, הריחות והבישולים עוררו בי רצון עז להכיר ולדעת. משפחתי דיברה ספניולית יפה ומתגלגלת – לאדינו. אני למדתי את השפה באוניברסיטה ו"שברתי את שיני" כדי להבין את השפה ולאחר מכן לנסות למצוא את ההבדלים בינה לבין הלאדינו של יוצאי מונאסטיר.
סיפורה של רגינה לוי פרץ משטיפ
זהו סיפורה של אמנו, אישה מיוחדת במינה, שבשבילנו היא הייתה אל-ממה. מדוע כך, אין איש יודע. לאבא קראנו אל-בבא. משפחתה של אימנו באה כנראה מספרד, ונדדה לאירופה בעקבות הגירוש. זו הייתה משפחה גדולה ונרחבת. שם נעוריה של אמי היה, לוי. הם הגיעו למקדוניה שביוגוסלביה, על גבול יוון. שפתם הייתה לאדינו והם התיישבו בעיירה הקטנה שטיפ.
סיפורה של יונית יוסיפון – משפחות ברוך, חסון, קלדרון, קמחי
במשפחתי, רב הנסתר על הגלוי. רק לאחר מותו הפתאומי של אבי התחלתי לברר אודות משפחתו וגיליתי דברים מפתיעים. נראה לי שאפילו הוא לא היה מודע להם. אבי האהוב יעקב ברוך, שנפטר בשנת 2014, התייתם בגיל 3 מאביו בנימין ואמו רחל גידלה אותו לבדה. הוא נולד בערב פסח, י"ד בניסן התרצ"ה (1935), בבית החולים "הדסה" בתל אביב. אחים לא היו לו, אך לאמו רחל, הבכורה מבין ששת אחיה ואחיותיה, היו אחיינים שאתם אבי אהב מאוד לבלות.
בטי עזורי בכר
בטי בְּיֶנוֶנִידה, טיטי, בכר נולדה בסקופיה ב-7 באפריל 1939 להוריה אהרון בכר ורבקה לבית כהן. לאביה היה עסק של מוצרי חשמל ושותפו היה אלכסנדר טודורוב, מקדוני לא יהודי יליד 1906, השותפות החלה ב-1933 (או 1936). בין הוריה של בטי לבין אלכסנדר ואשתו בְּלָגָה, ילידת 1917, נרקמו יחסי חברות קרובים מאוד.
לונה-לילי פיאדה
לונה-לילי פיאדה (להלן: לילי) נולדה בשנת 1920 בבלגרד אשר בסרביה. בהיותה כבת עשר עזבה המשפחה את בלגרד ועברה לגור בסקופיה אשר במקדוניה. אביה של לילי, חזקיה פיאדה היה נציג של חברת גלנטריה. הוא פתח חנות במרכזו של השוק התורכי הישן בסקופיה (charshija). האם רבקה פיאדה הייתה עקרת בית ואילו אחיה הבכור של לילי, רפאל רודי פיאדה למד בתיכון לבנים בסקופיה. הוא היה מבוגר ממנה בארבע שנים.
"אז הייתי מאושרת" – מימי קמחי ארגאס
שמה של אמי היה דונה ארגאס ושמו של אבי היה יהודה קמחי. כשהייתי בת שלוש לקחה אותי אמי לגן. המורים היו מהגרים צרפתים. אני זוכרת שנכנסנו לחדר מלא ילדים שישבו על כיסאות קטנים. כל אחד הביא את הכיסא שלו מהבית. בחדר היה שולחן, והיו גם כיסא וארון קטן על הקיר. הילדים בכו בקול, והמורה ניסתה להרגיע אותם בעדינות. ביום הראשון למדנו לשאול בצרפתית "מה על הארון?", "על הארון יש פרחים".
ריינה קלדרון לבית טסטה
מונסטיר, כיום ביטולה, נמצאת בעמק פַלַַגוֹנְיָה לרגלי פסגת פְלִיסְטִר (Pelister, הפסגה המושלגת בפינה השמאלית העליונה בתמונה) שברכס הרי בַּאבָּה. העיר בנויה על שתי גדותיו של נהר דרגור (Dragor) בדרומה של מקדוניה סמוך לגבול יוון. מאות שנים התקיימה בעיר קהילה יהודית קטנה, אך היא גדלה מאוד עם בואם של מגורשי ספרד. הם הקימו את הקורטיז'וס (חצרות) על שיפולי הגבעות מצפון לנהר דרגור החוצה את העיר. ראשון נבנה בית הכנסת "קהל אראגון" בחצר העליונה - "אל קאל די אריבה". לאחר גירוש פורטוגל נבנה בית הכנסת "קהל פורטוגל" בחצר התחתונה – "אל קאל די אבאשו".