Project Description

חנוך אלבלק

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע – סיפורו של חנוך אלבלק

כתב: מוטי כנרי

בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, יצא לאור הביצוע של הפיוט "ונתנה תוקף" בלחנו המרטיט של יאיר רוזנבלום ובשירת הטנור המצמררת של סולן להקת הגבעתרון חנוך אלבלק. חדי האוזן מקרב המאזינים בוודאי שמו לב להגייה הרהוטה של המילים ול-"ח" הגרונית שהתפרצה לה במהלך השירה. הלחן נוצר ב-1990 כזיכרון ל-11 מבני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים, וקָשר בין המלחמה הנוראה ההיא ליום הדין.[1] הלחן התקבל בציבור הכללי ובציבור הדתי ונכנס גם לבתי הכנסת. מיהו חנוך אלבלק שביצועו המצמרר "פתח שערי שמיים" ומאין הגיית העברית המיוחדת וה-"ח" הגרונית שהתפרצה?

הסיפור מתחיל ביולי  1897. שריפה גדולה פרצה בקורטיז'וס – חצרות המגורים – של הקהילה היהודית במונאסטיר וכ-902 מהם נותרו ללא קורת גג. את השריפה הציתו השלטונות העות'מאניים, ובעקבותיה בעזרת אנשי הברון הירש, עלו עשרות רבות מהפליטים לארץ ישראל במשך מספר שנים, והתיישבו רובם בירושלים, בגוש השכונות שכונה מאוחר יותר "נחלאות".[2] עלייה מונאסטירלית זו מכונה "עליית הברון הירש". וכך, ב-1899 הגיעה משפחת אלבלק לירושלים, כשהיא נושאת את העולל שלמה אלבלק, בן 40 הימים, אביו של חנוך.

שמחה ושלמה אלבלק

חנוך אלבלק בילדותו בירושלים

אביו של חנוך, שלמה, היה בעל כרכרה (דיליג’נס) ועסק למחייתו בהסעת נוסעים מיפו לירושלים. מונית ספיישל של ראשית המאה ה-20. במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס בכפייה לצבא העות'מאני ולאחריה עסק בפרנסת המשפחה הגדולה שהתגוררה בשכונת מחנה יהודה. ב-17/02/1935 נולד בן הזקונים חנוך. מגיל 7 היה חנוך זמר וסולן במקהלת הילדים של בית הכנסת "זכור לאברהם" ולמד בבית הספר תלמוד תורה. במסגרת המקהלה, בניהולו המוזיקלי של רחמים עמר[3], הופיע מדי שבוע ביום שלישי בתוכנית הרדיו של לאה פורת. אמו טיפחה את קולו, ולדבריו הייתה נותנת לו ביצה בכל יום מהלול הקטן של אביו,  ואמרה שהיא תעשה טוב לקול שלו.

מקהלת בית הכנסת "זכור לאברהם" בניצוחו של רחמים עמר (במרכז עם מגבעת ומשקפיים) – חנוך בשורה העליונה.

ב-1948 פרצה מלחמת העצמאות, ובאותה השנה הגיע חנוך לגיל מצוות. ביום עלייתו לתורה, נהרג אחיו הבכור רחמים (רמון), שנורה על ידי הבריטים בקרבות באזור שכונת שייח' ג'ראח. אבל כבד נפל על המשפחה שהתקשתה להשתקם מהאסון. חנוך נשלח לקיבוץ "הסוללים" שם התגורר אחיו הבוגר ניסים. בהמלצת מורתו לאנגלית עבר לקיבוץ בית השיטה ושם התגלו כישרונותיו בתחום האתלטיקה ובתחום השירה. הוא הצטיין בקפיצה לגובה ובמקביל, צד את אוזנו של ארנסט הורוביץ (1996-1914) שהיה מלחין, מנצח, מורה למוזיקה ומנהל אולפן מוזיקה בקיבוץ בית השיטה.[4] הורוביץ צירף אותו למקהלת "הגלבוע" שעמה נמנו חברים מבית השיטה, מגבע ומחפציבה.[5],[6]

חנוך עם הגעתו לקיבוץ

ובאימון אתלטיקה

ב-1953 התגייס חנוך לצה"ל, ושירת כצנחן ומדריך צניחה בצנחנים. הוא עסק בצניחה חופשית והוצב לאורך שנים בבסיס תל-נוף. בין השאר הצניח צנחנים מעל מעבר המתלה בסיני במסגרת שירות המילואים שלו. לאחר שירותו הצבאי למד הוראת ספורט במכון וינגייט ועבד כמורה לספורט בבית הספר בבית השיטה. ב-1955 שבר את השיא הישראלי בקפיצה לגובה. השיא נשבר מאוחר יותר על ידי אריק איינשטיין. במקביל, המשיך לשיר ונבחר לחבר מקהלה במשלחת ישראלית לפסטיבל במוסקבה. חנוך נישא לשולה לבית חלפון ונולדו חמשת ילדיהם אורלי, מירב, צליל, שאול ומיכל. הוא ורעייתו הצטרפו בשנות ה-70 למקהלת "אשקולית" של בית השיטה.[7]

חנוך בעת הכנה לצניחה בבסיס תל נוף

הזוג הצעיר חנוך אלבלק ושולה לבית חלפון

לקראת מלאת 60 לקיבוץ בית השיטה הוחלט לערוך מופע חגיגי, אותו הוזמן ב-1990 להכין ולנהל יאיר רוזנבלום. המועקה והכאב על נפילת 11 מבני הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים לא הרפתה מבני הקיבוץ, ורוזנבלום כמלחין רגיש חש אותה היטב. הוא כתב את הלחן לפיוט ו"נתנה תוקף" והתאים את העיבוד במיוחד לקול הטנור הגבוה של חנוך אלבלק. למרות הסתייגויות מצד חלק מבני הקיבוץ לביצוע שנחשב "דתי מדי", שר אותו חנוך אלבלק במופע, ורק יאיר רוזנבלום מלווה אותו בפסנתר והדהים את קהל המאזינים, ובמיוחד את קהל המשפחות השכולות שהתקשו לעצור את שטף הדמעות.

שמעו של הניגון התפשט במדינה "כאש בשדה קוצים" וחנוך אלבלק הפך למזוהה אתו. הוא הוזמן לשיר אותו בבתי כנסת ובפני קהלים שונים, הניגון התקבל בקרב קהלים רבים ומגוונים מחילונים גמורים ועד המגזר החרדי, וזכה גם לשלל ביצועים נוספים. לאחר הפסקת פעילותה של להקת "אשקולית" הצטרפו חנוך ושולה לגבעתרון, וחנוך הביא עמו לרפרטואר את "ונתנה תוקף". יאיר רוזנבלום הלך לעולמו ב-1996 לאחר מחלה קשה ובערוב ימיו אמר לחנוך אלבלק: " אתה ואני את שלנו בעולם הזה כבר עשינו ביצירה הזו".[8]

משפחתו מספרת שחנוך היה איש צנוע, אדם של חסד ואמת שכולו אהבה והתפקיד שנטל על עצמו: להיות הגשר בין דתיים לחילונים, בוצע בעזרת הפיוט ״ונתנה תוקף״, והלם אותו מאוד.

בשל מצב בריאותו, נאלץ חנוך אלבלק לפרוש מהגבעתרון ומהשירה. בריאיון שנתן לעיתונאי יוסי וקנין ב-2014 אמר: "דוקר לי בלב שאני לא יכול לשיר יותר".[9] מחלתו הייתה הדרגתית וכך גם ההידרדרות במצבו. ב-2015 ביקר בבית השיטה הרב הראשי דוד לאו, נפגש עם חנוך אלבלק וביקש ממנו לשיר שורה או שתיים מ"ונתנה תוקף". חנוך שלא היה כבר במיטבו "עשה השתדלות" ושר מכל ליבו וכוחותיו את כל הניגון, ריגש את הקהל ואת הרב, שמחה דמעה וחיבק אותו.[10]

משה (מוסה) פלד ח"כ לשעבר ואל"ם במיל', חבר בית השיטה, מספר על תקופתו האחרונה של חנוך אלבלק, לעיתונאי יאיר קראוס מ"מקור ראשון":

"כשהוא היה נכנס לבית הכנסת היינו קמים לכבודו כמו שנכנס אדמו"ר או רב. עד השבועות האחרונים הוא עוד הגיע לבית הכנסת בקלנועית שלו בכל קבלת שבת. חנוך אלבלק הוכיח לתנועה הקיבוצית שלא נכון להזניח את המסורת והדת בשביל לבנות את הישראלי החדש, וברור היום שהאמת שלו ניצחה. שרנו כולנו ובכינו יחד אתו. הרגשנו שזו הפעם האחרונה שלנו במחיצתו."[11]

חנוך ושולה אלבלק

בכ"א בתמוז תשע"ט, 24 ביולי 2019, הלך חנוך אלבלק לעולמו והוא בן 84. הוא הותיר לכולנו ניגון בן אלמוות.

                                    אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר

                             בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ, מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר

                           כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל, כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה

                             וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף

ביצוע הפיוט "ונתנה תוקף" על ידי חנוך אלבלק