"אז הייתי מאושרת" – מימי קמחי ארגאס

שמה של אמי היה דונה ארגאס ושמו של אבי היה יהודה קמחי. כשהייתי בת שלוש לקחה אותי אמי לגן. המורים היו מהגרים צרפתים. אני זוכרת שנכנסנו לחדר מלא ילדים שישבו על כיסאות קטנים. כל אחד הביא את הכיסא שלו מהבית. בחדר היה שולחן, והיו גם כיסא וארון קטן על הקיר. הילדים בכו בקול, והמורה ניסתה להרגיע אותם בעדינות. ביום הראשון למדנו לשאול בצרפתית "מה על הארון?", "על הארון יש פרחים".

ריינה קלדרון לבית טסטה

מונסטיר, כיום ביטולה, נמצאת בעמק פַלַַגוֹנְיָה לרגלי פסגת פְלִיסְטִר (Pelister, הפסגה המושלגת בפינה השמאלית העליונה בתמונה) שברכס הרי בַּאבָּה. העיר בנויה על שתי גדותיו של נהר דרגור (Dragor) בדרומה של מקדוניה סמוך לגבול יוון. מאות שנים התקיימה בעיר קהילה יהודית קטנה, אך היא גדלה מאוד עם בואם של מגורשי ספרד. הם הקימו את הקורטיז'וס (חצרות) על שיפולי הגבעות מצפון לנהר דרגור החוצה את העיר. ראשון נבנה בית הכנסת "קהל אראגון" בחצר העליונה - "אל קאל די אריבה". לאחר גירוש פורטוגל נבנה בית הכנסת "קהל פורטוגל" בחצר התחתונה – "אל קאל די אבאשו".

איטה ברטוב

נולדתי בשם איטה פראג'י קמחי מסוט ארגאס. הוספתי את שמות המשפחה של סבותיי כדי לכבד את זכרונן. הוריי היו אלברטו פראג'י מסוט שנולד במונסטיר ב-1910 ואמי מימי קמחי ארגאס שנולדה בסקופיה ב-1920. הם התגוררו בסקופיה בימי מלחמת העולם השנייה, וממנה נמלטו כזוג צעיר שנישא זה לא מכבר ב-10 במארס 1943, יום אחד לפני מאסרם של כל יהודי העיר במפעל הטבק מונופול ששימש מחנה ריכוז, עד שנשלחו אל מותם בטרבלינקה.

רפאל רודי פיאדה ורעייתו דבורה דזי

ד"ר רפאל רודי פיאדה ובני משפחתו לא נולדו במקדוניה, אולם הוא והוריו ועוד כמה בני משפחה התגוררו בה במשך שנים רבות. רפאל רודי למד בתיכון בסקופיה ועבר את כל שנות השואה במקדוניה. כמו כן, מיום נישואיו לאחר שניצל מהתופת בשואה ועד עלותו לישראל בעקבות רעידת האדמה הקשה אשר פקדה את העיר סקופיה בשנת 1963, התגורר רפאל רודי בעיר זו עם אשתו דבורה דזי ועם הוריו, כולם ניצולי שואה, ועם שתי בנותיו אשר נולדו בסקופיה אחרי השואה.

שלה אלטרץ

שלה ציון (סיון) אלטרץ, בת זקונים מחובקת, גרה עם משפחתה בשטיפ, עיר קטנה, נחל חוצה אותה והרבה גשרים מקשרים. הקהילה היהודית יפה ומאמינה דוברת לאדינו. זוכרת את בית הכנסת ובו גם עזרת נשים, לידו בית קפה, אנשים יושבים על שרפרפים משחקים ומפטפטים. בית הכנסת נמצא ליד הכביש הראשי ולאורכו עובר הנהר והוא תחום בחבל משני צדדיו. הגשרים עשויים קורות עץ מתנדנדות. החיים מתנהלים בשקט ובשלווה.

מטילדה קלדרון אריאל

נולדתי בינואר 1927, בתו של יעקב קלדרון יליד מונסטיר. מאשתו הראשונה, שמחה, שנפטרה בלידה היתה לו בת אחת, שרינה, ומאשתו השנייה, רינה, נולדו 10 ילדים, חמישה בנים וחמש בנות: חיים, שמואל, שמחה (עוזיאל), יצחק, רחל (מולכו), אברהם (אלברטו), אני מטילדה (אריאל), יהודית (תסמונת דאון), תמר (אבנר), נסים. כולנו נולדנו בעיר העתיקה הייתי בת 9 ב-1936 כאשר עברנו אל מחוץ לחומות...

משפחת אבנר כהן

סבי, יצחק-יעקב כהן עלה ממונסטיר (ביטולה) אשר במקדוניה בשלהי המאה הי"ט יחד עם, או בסמוך למועד עלייתו ארצה של הרב יעקב יוסף ישראל (ששירת כרבה של מונסטיר עד 1889(. יחד אתו עלו גם שני גיסיו: אליהו-יעקב בצלאל, בעלה של אחותו רחל, ופנחס נחמיאס שהיה נשוי לאסתר, אחותה של סבתי בונה (טובה) לבית צרפתי. שלושת הגיסים הצטרפו לאגודת בעלי מלאכה בשם "יגיע כפיים" שהקימה בשנת 1908

משפחת אליהו מזרחי

משפחת אמי, הקרובה ללבי יותר ממשפחת אבי, הייתה ממגורשי ספרד. משפחת קמחי הייתה משפחה גדולה מאוד כאשר גורשה מספרד בשנת 1492. בניה היגרו תחילה צפונה לצרפת והמשיכו לוונציה, שם לא התקבלו יפה על ידי תושבי המקום ולכן המשיכו אל תוך האימפריה העותומאנית.

מחפשים קרובים?

כתבו לנו את ההודעה ואנחנו נפרסם אותה במדור שלנו
MADOR@MONASTIR.CO.IL