ומעיניהם ניבטת תבונת הדורות

ומעיניהם ניבטת תבונת הדורות

למה אנחנו כאן?

"האתמול אמנם חלף, ולא ישוב עוד… אבל הוא השאיר משהו, שממנו לא נוכל להיפטר לעולמים. את היסוד שלנו – שבלעדיו אי אפשר לבנות. את השורשים שלנו – שבלעדיהם לא נוכל לצמוח." (שמואל שניצר)

שנים רבות שמרו בני דור הבנים של יוצאי מקדוניה את מורשת הקהילה בזיכרונם ובגאוותם. הגיע העת לחבר ולאסוף את דורות ההמשך של הקהילה הספרדית השורשית, עתיקת היומין והמצולקת, שחוותה בגופה את מוראות ההיסטוריה היהודית, החל מגירושה מביתה בספרד וכלה בשילוחה מהמקום שהיה ביתה חמש מאות שנה אל משרפות טרבלינקה. מתוך השכול הגדול, צומחות המשכיות ותקווה חדשה.

עוד עלינו

סיפור קהילת יהדות מקדוניה

לאחר הגירוש מצאו גולי ספרד ופורטוגל במאה ה-15 מקלט בשטחי האימפריה העותמנית. יהודים שהתגוררו בתחומה משכבר פתחו את בתיהם ולבבם וקלטו את אחיהם שהביאו עימם את הדבר היחידי שנותר להם: מסורת אבות. פליטי החרב היכו שורש באימפריה רבת הלאומים, המנהגים והלשונות.
יותר מאלפיים שנה מאז ראשית הגירתם של יהודים למקדוניה וכ-450 שנה מאז בואם של יהודי ספרד ופורטוגל, ניתק פתיל קיומה של יהדות מקדוניה ביום אחד, ד’ באדר תש”ג, 11 במארס 1943. כמו בתקופת האינקוויזיציה כך גם בימי הנאציזם החריש העולם וקול מחאה לא נשמע.

(עפ”י “גאות ושבר” מאת ג’ני לבל, 1986)

קרא עוד
הקהילה בארץ ובעולם
סיפורי משפחות
סיפורה של רגינה לוי פרץ משטיפ‎
זהו סיפורה של אמנו, אישה מיוחדת במינה, שבשבילנו היא הייתה אל-ממה. מדוע כך, אין איש יודע. לאבא קראנו אל-בבא. משפחתה של אימנו באה כנראה מספרד, ונדדה לאירופה בעקבות הגירוש. זו הייתה משפחה גדולה ונרחבת. שם נעוריה של אמי היה, לוי. הם הגיעו למקדוניה שביוגוסלביה, על גבול יוון. שפתם הייתה לאדינו והם התיישבו בעיירה הקטנה שטיפ.

קרא עוד

סיפורה של יונית יוסיפון – משפחות ברוך, חסון, קלדרון, קמחי
במשפחתי, רב הנסתר על הגלוי. רק לאחר מותו הפתאומי של אבי התחלתי לברר אודות משפחתו וגיליתי דברים מפתיעים. נראה לי שאפילו הוא לא היה מודע להם. אבי האהוב יעקב ברוך, שנפטר בשנת 2014, התייתם בגיל 3 מאביו בנימין ואמו רחל גידלה אותו לבדה. הוא נולד בערב פסח, י"ד בניסן התרצ"ה (1935), בבית החולים "הדסה" בתל אביב. אחים לא היו לו, אך לאמו רחל, הבכורה מבין ששת אחיה ואחיותיה, היו אחיינים שאתם אבי אהב מאוד לבלות.

קרא עוד

בטי עזורי בכר
בטי בְּיֶנוֶנִידה, טיטי, בכר נולדה בסקופיה ב-7 באפריל 1939 להוריה אהרון בכר ורבקה לבית כהן. לאביה היה עסק של מוצרי חשמל ושותפו היה אלכסנדר טודורוב, מקדוני לא יהודי יליד 1906, השותפות החלה ב-1933 (או 1936). בין הוריה של בטי לבין אלכסנדר ואשתו בְּלָגָה, ילידת 1917, נרקמו יחסי חברות קרובים מאוד.

קרא עוד

לונה-לילי פיאדה
לונה-לילי פיאדה (להלן: לילי) נולדה בשנת 1920 בבלגרד אשר בסרביה. בהיותה כבת עשר עזבה המשפחה את בלגרד ועברה לגור בסקופיה אשר במקדוניה. אביה של לילי, חזקיה פיאדה היה נציג של חברת גלנטריה. הוא פתח חנות במרכזו של השוק התורכי הישן בסקופיה (charshija). האם רבקה פיאדה הייתה עקרת בית ואילו אחיה הבכור של לילי, רפאל רודי פיאדה למד בתיכון לבנים בסקופיה. הוא היה מבוגר ממנה בארבע שנים.

קרא עוד

הקהילה בארץ ובעולם
סיפורי משפחות
סיפורה של רגינה לוי פרץ משטיפ‎
זהו סיפורה של אמנו, אישה מיוחדת במינה, שבשבילנו היא הייתה אל-ממה. מדוע כך, אין איש יודע. לאבא קראנו אל-בבא. משפחתה של אימנו באה כנראה מספרד, ונדדה לאירופה בעקבות הגירוש. זו הייתה משפחה גדולה ונרחבת. שם נעוריה של אמי היה, לוי. הם הגיעו למקדוניה שביוגוסלביה, על גבול יוון. שפתם הייתה לאדינו והם התיישבו בעיירה הקטנה שטיפ.

קרא עוד

סיפורה של יונית יוסיפון – משפחות ברוך, חסון, קלדרון, קמחי
במשפחתי, רב הנסתר על הגלוי. רק לאחר מותו הפתאומי של אבי התחלתי לברר אודות משפחתו וגיליתי דברים מפתיעים. נראה לי שאפילו הוא לא היה מודע להם. אבי האהוב יעקב ברוך, שנפטר בשנת 2014, התייתם בגיל 3 מאביו בנימין ואמו רחל גידלה אותו לבדה. הוא נולד בערב פסח, י"ד בניסן התרצ"ה (1935), בבית החולים "הדסה" בתל אביב. אחים לא היו לו, אך לאמו רחל, הבכורה מבין ששת אחיה ואחיותיה, היו אחיינים שאתם אבי אהב מאוד לבלות.

קרא עוד

בטי עזורי בכר
בטי בְּיֶנוֶנִידה, טיטי, בכר נולדה בסקופיה ב-7 באפריל 1939 להוריה אהרון בכר ורבקה לבית כהן. לאביה היה עסק של מוצרי חשמל ושותפו היה אלכסנדר טודורוב, מקדוני לא יהודי יליד 1906, השותפות החלה ב-1933 (או 1936). בין הוריה של בטי לבין אלכסנדר ואשתו בְּלָגָה, ילידת 1917, נרקמו יחסי חברות קרובים מאוד.

קרא עוד

לונה-לילי פיאדה
לונה-לילי פיאדה (להלן: לילי) נולדה בשנת 1920 בבלגרד אשר בסרביה. בהיותה כבת עשר עזבה המשפחה את בלגרד ועברה לגור בסקופיה אשר במקדוניה. אביה של לילי, חזקיה פיאדה היה נציג של חברת גלנטריה. הוא פתח חנות במרכזו של השוק התורכי הישן בסקופיה (charshija). האם רבקה פיאדה הייתה עקרת בית ואילו אחיה הבכור של לילי, רפאל רודי פיאדה למד בתיכון לבנים בסקופיה. הוא היה מבוגר ממנה בארבע שנים.

קרא עוד

מהנעשה בקהילה
לכל האירועים

בעקבות השורשים האבודים

02/09/2019|מהנעשה בקהילה|

יעל אונא מירושלים יצאה למסע איסוף ותיעוד של כל מה שנשאר מקהילות מקדוניה (בעבר ביוגוסלביה), שהושמדו בשואה > בין תמונות קרועות, שברי מצבות וכתובות בלדינו הצליחה אונא לרתום למבצע ההצלה צאצאים נוספים, שמנסים עכשיו להחזיר לידיהם את נאמנות בית הכנסת שבנו אבותיהם.

הבריחה בערב הגירוש – כנס תיעודי בכפר סירקין

25/01/2019|מהנעשה בקהילה|

במסגרת ערבי התיעוד שאנו, אנשי עמותת דור ההמשך, מקיימים, ערכנו בכפר סירקין ב-13 בינואר 2019 ערב שבו סיפרו את סיפורם של תשעה נערים ונערות שברחו ערב הגירוש, 10 במרץ 1943 מביטולה-מונאסטיר.

מחפשים קרובים?

כתבו לנו את ההודעה ואנחנו נפרסם אותה במדור שלנו
MADOR@MONASTIR.CO.IL

נזכור

בארכיון “יד ושם" בירושלים, בקומת המרתף, שמור תיק מזﬠזﬠ. שלושה ספרי רישום בעלי כריכה קשה ששיני הזמן כבר נתנו בהם אותותיהם – רשימותיהם של יהודי ביטול, שנספו כולם במחנה ההשמדה. אשר למרבה הפלא נשתמרו ומצאו דרכם לארכיון השואה, הרשימות נﬠרכו ﬠ"י השלטונות המקומיים בעיר, במחצית השנייה של 1942. היה זה במסגרת השלב הראשון להכנות המﬠשיות לגירושם של יהודי ביטול אל משרפות המװת בפולין הרחוקה.

קרא עוד

ארכיון

כאן יוצגו חומרים השמורים בארכיונים, באוספים שונים בארץ ובעולם ומקורות מידע מגוונים לשימוש בני הקהילה.

תרבות והווי

במאות ה-18-16 ההתפתחות התרבותית הייתה כרוכה בגאות כלכלית. ברחבי האימפריה עסקו היהודים בענפי מסחר וכלכלה רבים כמו צמר, משי, אריגים, נחושת, עורות מעובדים, שמן זית, יין ועוד. אך בהבדל מקהילות אחרות נוצרה במונאסטיר שכבה רחבה של בעלי מלאכה, בורסקאות, צריפת זהב, סנדלרות, גידול פשתן וייצור אריגים, סנדלרות, פחחות, ייצור גבינות וגידול טבק.
אנו חברי קהילת "דור ההמשך של יוצאי מקדוניה בישראל" ובעולם
נשמח אם תהיו אתנו בקשר ונשתדל להיענות לכל פנייה ובקשה
* שדות חובה