ומעיניהם ניבטת תבונת הדורות

ומעיניהם ניבטת תבונת הדורות

למה אנחנו כאן?

"האתמול אמנם חלף, ולא ישוב עוד… אבל הוא השאיר משהו, שממנו לא נוכל להיפטר לעולמים. את היסוד שלנו – שבלעדיו אי אפשר לבנות. את השורשים שלנו – שבלעדיהם לא נוכל לצמוח." (שמואל שניצר)

שנים רבות שמרו בני דור הבנים של יוצאי מקדוניה את מורשת הקהילה בזיכרונם ובגאוותם. הגיע העת לחבר ולאסוף את דורות ההמשך של הקהילה הספרדית השורשית, עתיקת היומין והמצולקת, שחוותה בגופה את מוראות ההיסטוריה היהודית, החל מגירושה מביתה בספרד וכלה בשילוחה מהמקום שהיה ביתה חמש מאות שנה אל משרפות טרבלינקה. מתוך השכול הגדול, צומחות המשכיות ותקווה חדשה.

עוד עלינו

סיפור קהילת יהדות מקדוניה

לאחר הגירוש מצאו גולי ספרד ופורטוגל במאה ה-15 מקלט בשטחי האימפריה העותמנית. יהודים שהתגוררו בתחומה משכבר פתחו את בתיהם ולבבם וקלטו את אחיהם שהביאו עימם את הדבר היחידי שנותר להם: מסורת אבות. פליטי החרב היכו שורש באימפריה רבת הלאומים, המנהגים והלשונות.
יותר מאלפיים שנה מאז ראשית הגירתם של יהודים למקדוניה וכ-450 שנה מאז בואם של יהודי ספרד ופורטוגל, ניתק פתיל קיומה של יהדות מקדוניה ביום אחד, ד’ באדר תש”ג, 11 במארס 1943. כמו בתקופת האינקוויזיציה כך גם בימי הנאציזם החריש העולם וקול מחאה לא נשמע.

(עפ”י “גאות ושבר” מאת ג’ני לבל, 1986)

קרא עוד
הקהילה בארץ ובעולם
סיפורי משפחות
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע – סיפורו של חנוך אלבלק
בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, יצא לאור הביצוע של הפיוט "ונתנה תוקף" בלחנו המרטיט של יאיר רוזנבלום ובשירת הטנור המצמררת של סולן להקת הגבעתרון חנוך אלבלק...

קרא עוד

ענת בכר-קלדרון – סיפור חייו של אבא דוד קלדרון
אבא דוד קלדרון, איש צנוע, לא מגבוהי הקומה אבל "גדול מהחיים", נולד באמצע מלחמת העולם הראשונה בשנת 1915 בעיר ביטולה (מונסטיר) שבמקדוניה. הוא נולד למציאות של עיר מתדלדלת כלכלית, שרוב תושביה נוטשים אותה ורבים בקהילה הופכים לעניים.

קרא עוד

סיפורה של אלה גרוס למשפחת פרנסביץ-אלבלה
שמי אלה גרוס (מנישואי) נולדתי בעיר סקופיה בירת מקדוניה למשפחות אלבאלה-הלוי משפחת אמי, אנה, שמוצאן מביטולה ומסלוניקי, ולמשפחת אבי, פרנסס, שנולד ביאנינה שביוון. יהודי יאנינה – הרומניוטים – הגיעו לעיר דרך סיציליה ואיטליה אולי כבר לאחר חורבן בית ראשון. הם דיברו יוונית בניב מיוחד ולא הכירו את שפת הלאדינו אלא כשהגיעו מגורשי ספרד שהביאו עימם את השפה הספניולית.

קרא עוד

אילנית קלדרון סלמון לבית קרייסקי-קריספין וחסון
כבר מגיל צעיר התעניינתי בהיסטוריה של משפחתי. השפה, התרבות, הריחות והבישולים עוררו בי רצון עז להכיר ולדעת. משפחתי דיברה ספניולית יפה ומתגלגלת – לאדינו. אני למדתי את השפה באוניברסיטה ו"שברתי את שיני" כדי להבין את השפה ולאחר מכן לנסות למצוא את ההבדלים בינה לבין הלאדינו של יוצאי מונאסטיר.

קרא עוד

הקהילה בארץ ובעולם
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע – סיפורו של חנוך אלבלק
בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, יצא לאור הביצוע של הפיוט "ונתנה תוקף" בלחנו ...
קרא עוד
מהנעשה בקהילה
לכל האירועים

קפה מונאסטיר – פתגמים בספניולית

08/10/2020|מהנעשה בקהילה|

בערב ראש השנה תשפ"א התכנסנו כולנו בזום להרמת כוסית והבאנו פתגמים בספאניולית שזכרנו מבית הסבים והסבתות. ראיינו גם את ד"ר אליעזר פאפו שהחכים אותנו בפתגמים מספרה של ג'מילה קולונומוס שהודפס בבלגראד בשנת 1978. את הכל חיברנו לתכנית הראשונה של "קפה מונאסטיר".

מחפשים קרובים?

כתבו לנו את ההודעה ואנחנו נפרסם אותה במדור שלנו
MADOR@MONASTIR.CO.IL

נזכור

בארכיון “יד ושם" בירושלים, בקומת המרתף, שמור תיק מזﬠזﬠ. שלושה ספרי רישום בעלי כריכה קשה ששיני הזמן כבר נתנו בהם אותותיהם – רשימותיהם של יהודי ביטול, שנספו כולם במחנה ההשמדה. אשר למרבה הפלא נשתמרו ומצאו דרכם לארכיון השואה, הרשימות נﬠרכו ﬠ"י השלטונות המקומיים בעיר, במחצית השנייה של 1942. היה זה במסגרת השלב הראשון להכנות המﬠשיות לגירושם של יהודי ביטול אל משרפות המװת בפולין הרחוקה.

קרא עוד

ארכיון

כאן יוצגו חומרים השמורים בארכיונים, באוספים שונים בארץ ובעולם ומקורות מידע מגוונים לשימוש בני הקהילה.

תרבות והווי

במאות ה-18-16 ההתפתחות התרבותית הייתה כרוכה בגאות כלכלית. ברחבי האימפריה עסקו היהודים בענפי מסחר וכלכלה רבים כמו צמר, משי, אריגים, נחושת, עורות מעובדים, שמן זית, יין ועוד. אך בהבדל מקהילות אחרות נוצרה במונאסטיר שכבה רחבה של בעלי מלאכה, בורסקאות, צריפת זהב, סנדלרות, גידול פשתן וייצור אריגים, סנדלרות, פחחות, ייצור גבינות וגידול טבק.
עבור למעלה