רפאל רודי פיאדה ורעייתו דבורה דזי

ד"ר רפאל רודי פיאדה ובני משפחתו לא נולדו במקדוניה, אולם הוא והוריו ועוד כמה בני משפחה התגוררו בה במשך שנים רבות. רפאל רודי למד בתיכון בסקופיה ועבר את כל שנות השואה במקדוניה. כמו כן, מיום נישואיו לאחר שניצל מהתופת בשואה ועד עלותו לישראל בעקבות רעידת האדמה הקשה אשר פקדה את העיר סקופיה בשנת 1963, התגורר רפאל רודי בעיר זו עם אשתו דבורה דזי ועם הוריו, כולם ניצולי שואה,  ועם שתי בנותיו אשר נולדו בסקופיה  אחרי השואה.

רפאל רודי נולד בבלגרד ביוגוסלביה בשכונת דורצ'ול ב-28.6.1916

משפחתו של רפאל רודי חיה בבלגרד מדורי דורות. בשנת 1930 בהיותו בן 14 עברה משפחת פיאדה – האב חזקיה, האם רבקה, האחות לונה לילי והבן רפאל רודי – להתגורר בסקופיה בעקבות תפקידו של האב כנציג של בית חרושת לגרביים בעיר זו. לאב חזקיה הייתה חנות במרכזו של השוק המוסלמי העתיק (charshija). רפאל רודי החל ללמוד בגימנסיה היחידה לבנים שהייתה בעיר סקופיה. שמו של מנהל הגימנסיה היה סטויאן זפרוביץ'. המשפחה התגוררה בדירה צנועה על יד נהר הוארדאר. כעבור שנה אחת בלבד חזרה המשפחה לבלגרד, אך לאחר תקופה קצרה שוב חזרה לסקופיה ושם המשיך רפאל רודי את לימודיו בגימנסיה לבנים בין השנים 1934-1930. גם אחותו לונה לילי למדה בגימנסיה לבנות בסקופיה בשנים 1937-1934. היא הייתה צעירה ממנו בארבע שנים. רפאל רודי כותב בכתביו שחבריו היהודים בסקופיה נהגו לדבר בינם לבין עצמם בשפה הספניולית בלבד. רוב התלמידים בכיתה היו ממוצא מקדוני ומעט ממוצא סרבי. לעיתים הרגיש זרות במקדוניה כיוון ששפת אימו הייתה סרבית. רפאל רודי מזכיר בכתביו שמות של מורים אשר לימדו בגימנסיה לבנים: סבטילין פופוביץ', סבטה ז'יקבוביץ', סטפנוביץ', וולוביץ', סוקולוב ומנהל הגימנסיה סטויאן זפירוביץ'. רפאל רודי היה תלמיד מבריק. חברו הטוב היה אלברט קמחי שהיה גם הוא תלמיד מצטיין ומבריק. רפאל רודי סיים את התיכון בסקופיה והתקבל ללימודי רפואה בפקולטה לרפואה בבלגרד בשנת 1934. הוא עזב את סקופיה, אך הוריו, אחותו, וסבתו שרה דמאיו נשארו להתגורר בה. באותה תקופה התגוררה גם דודתו שמחה סוניה סוקה (אחות אמו) בסקופיה עם בעלה ובתה הקטנה מיריאנה. בעלה של הדודה שמחה, מיכאלו (קיילס) ווקיצ'ביץ', היה מהנדס ידוע שהיה שותף לבניית הסכר והתחנה ההידרואלקטרית מעל העיר סקופיה.

בשנים 1941-1934 התחוללו משברים פוליטיים מלווים במהומות חברתיות. מקדוניה נקראה אז סרביה הדרומית. לאחר כיבוש יוגוסלביה בידי הגרמנים וחלוקתה עברה מקדוניה להיות תחת שליטתה של בולגריה. אנשים רבים חויבו לשנות את שמות משפחותיהם. חלק מהמקדונים שינו את שמות משפחותיהם לשמות בעלי צליל בולגרי, אולם הרוב חזרו אל שמות המשפחה המקדוניים. לדוגמא, פטרוביץ' שונה לפטרוב ולבסוף לפטרובסקי. חלק מהמקדונים קיבלו בברכה את בואם של הכובשים הגרמנים והבולגרים לאחר פירוק  יוגוסלביה.

בשנת 1940 נישאה האחות לונה לילי לעורך הדין משה שיקי ורון מהעיר ניש. היא עזבה את סקופיה ועברה להתגורר בעיר ניש שבסרביה. זמן קצר לאחר נישואיה פלשו הנאצים לסרביה. היא חיה עוד שנה וחצי עד להעברתה עם כל יהודי ניש למחנה הריכוז סיימישטה בבלגרד. בעלה הצעיר נורה על הר בובן. היא נשארה בודדה בניש כשהיא כבר בהריון מתקדם. בחורף של שנת 1942 לאחר סבל, קור, רעב וייסורים קשים סיימו את חייהם כל היהודים ממחנה הריכוז סיימישטה במשאית החנק דושהגופקה. לאחר שנחנקו במשאית הגז הם נזרקו לבורות שנכרו במיוחד למטרה זו בכפר ייניצי הנמצא במרחק קצר מבלגרד. כך סיימה אחותו היחידה של רפאל רודי את חייה הקצרים. היא הייתה בת 22 ונשאה ברחמה תינוק.